קירות

לכאורה מובן מאליו.
קיר.
מה עוד יש לאמר על קיר..
מסתבר שיש.
מקומם של קירות בבניה עבר שינוי מאוד גדול במאה האחרונה.
קודם לכך הקירות היוו חלק אינטגרלי מהמבנה. הם שימשו כקירות נושאים, והיו חלק קונסטרוקטיבי במבנה.
גודל הקיר, עוביו, צורתו ומיקומו היו הכרחיים לעמידות המבנה כולו.
עם שינוי תפיסת הבניה, השתנה גם משמעותו של הקיר במבנה.
בשיטת בניה שבה עמודים הם הבסיס לחוזק ועמידות המבנה הפכו הקירות להיות מחיצות לחלוקת החלל.
מרגע זה השתנו גם חומרי הבניה לצורך כך.
מחיצת גבס תענה על הצורך.
מדובר בחומר קל וזול, שבנייתו מהירה ופשוטה.
בשטח מוקם גריד קונסטרוקטיבי שבתוכו עוברים קווי חשמל, תקשורת, ומים, והוא מצופה בלוחות גבס המוחלקים למשטח אחיד.
מבנה הקיר הוא לרצוננו. ישר. עקום. זוויתי. מעוגל.
הגימור הוא בצבע, בטפטים, או בכל חומר גמר אחר.
פירוק קיר גבס הוא פשוט, ומאפשר יצירת חללים שונים לפי הצרכים.
כשאני כותב וחושב על האפשרויות הטמונות בבנייה בקירות גבס - אני מעלה בדעתי את שיטת הבניה היפנית המסורתית.
חלל גדול בבניית קורות עץ, ואפשרויות חלוקה מהירות בעזרת מחיצות עץ ונייר נעות.
מרבית המבנים אינם מנצלים את הגמישות באפשרויות לשינוי החללים הפנימיים.
אנחנו עדיין נצמדים לתפישה המסורתית של חלוקת חלל ומיקום רהיטים בתוכו באופן קבוע.
האם הגיע הזמן לשינוי תפישה זו - או שהצורך בעוגן קבוע, בסביבה מוכרת ולא משתנה חשוב יותר?